ת"א 42141-03-16

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה לתשלום פיצויי הפקעה בגין חלקת קרקע בשפרעם. התביעה הוגשה על ידי התובעים, שהם יורשיו של המנוח האני מוחמד סולימאן א-דקה, בגין חלקו בקרקע 3/16. יתר 13/16 המניות לא היו שנויות במחלוקת והפיצוי שולם עבורן בעבר. פסק הדין עוסק במספר סוגיות מרכזיות. ראשית, בית המשפט מסכים עם ראיות התובעים כי חני היה הבעלים הרשום של החלק השנוי במחלוקת 3/16 במקרקעין וכי הם יורשיו החוקיים. השופט דוחה את טענת ההגנה ומציין כי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הסטטוטורית וכי חלוף הזמן לא גרם נזק ראייתי משמעותי למדינה. בנוסף, מדגישה השופטת כי המדינה ביצעה הליך זיהוי בעת ההפקעה והכירה ביורשים, דבר הסותר את טענותיהם הנוכחיות. שנית, השופט דן בשחרור הנכס ובהליך המנהלי לפי חוק נכסי נפקדים. מאחר שנקבעה זהות הבעלים, מניח השופט כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים והוועדה המיוחדת יוציאו תעודת שחרור על התמורה שתתקבל בעת מכירת הקרקע. אף שלבית המשפט המחוזי אין סמכות להורות על השחרור, השופט מקווה שהגופים המנהליים יפעלו על פי החלטה זו. שלישית, פסק הדין קובע את הפיצוי שישולם לתובעים. בעקבות פסיקות בית המשפט העליון שניתנו לאחרונה, הפיצוי מחושב על בסיס דמי החכירה האבודים, הנקבעים על ידי הכפלת הערך המשתנה השנתי של הקרקע בשיעורי תשואה ספציפיים. כמו כן מתווספים שכר טרחת עורכי דין וריבית. עם זאת, הפיצוי מותנה בהצגת תעודת שחרור לפי סעיף 28 לחוק נכסי נפקדים. לבסוף, השופט ממליץ כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים יחליט על בקשת השחרור בהקדם, רצוי בתוך 60 יום, והתובעים יונחו ללכת בדרך המנהלית לקבלת התעודה. ההחלטה ניתנת לטובת התובעים, והנתבעים נדרשים לשלם את הפיצוי הנקוב בתוך 30 יום מיום קבלת תעודת השחרור.