ה"פ 19883-02-11

תקציר

השאלה המרכזית בפסק הדין היא האם בוטל ההסכם להעברת זכויות בנכס מהמשיבה השלישית למשיבה הראשונה והשנייה. המבקשת, שהיא התובעת, טוענת כי היא לא בוטלה, ואילו המשיבים טוענים ההיפך. השופט מצדד במבקש ומפרט את הנימוקים להחלטה זו. הימנעותם של המשיבים מגילוי ההסכם, העדר ראיות בכתב לביטולו ועדויותיהם הסותרות של המשיבים עצמם מערערים את טענתם. יתר על כן, השופט מוצא כי המשכון לטובת המבקש על זכויות הקניין של המשיבים הראשון והשני תקף. טענת המבקשת כי כל חובות המשיבים מובטחים במשכון זה מתקבלת בחלקה; הסכם הפשרה וההתחייבויות בו מובטחים במשכון, אך הסכם ההלוואה השלישי לא. השופט מתייחס גם למינוי כונס נכסים, ומציין כי בעוד שהמבקש יכול לפעול להרחבת סמכויותיו של כונס הנכסים הקיים, אין צורך למנות כונסים נוספים. לבסוף, דוחה השופטת את טענת המשיבה השלישית כי יש לדחות את התביעה נגדה וקובעת כי היא חלק הכרחי במימוש המשכון. פסק הדין מצהיר כי למשיבים הראשון והשני זכויות חוזיות בנכס וכי המשכון לטובת המבקש תקף. כן חויבו המשיבים להשיב למבקש הוצאות משפט.