ע"ב 8860/06

תקציר

פסק הדין דן בחמש טענות מרכזיות שהעלתה התובעת כנגד הנתבעת, רשות שדות התעופה. בתביעה הראשונה נטען כי הנתבעת הפרה את עקרון השוויון הכללי בכך שהעניקה לתובע, המכהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מעמד נמוך יותר בהשוואה לסמנכ"לים אחרים ברשות. בית המשפט קובע כי בעוד שהתובעת הצליחה להוכיח כי מעמדה נמוך מזה של עוזרי דירקטורים אחרים, היא לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהפליה פסולה. מדיניות הרשות דאז בדבר הפחתת עלויות כוח אדם וקביעת סטנדרטים נמוכים יותר לתפקידים חדשים מצדיקה את ההבחנה. לפיכך, הטענה לפגיעה בעקרון השוויון נדחית. בתביעה השנייה נטען כי הנתבעת הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בשל אפליה על רקע מין. בית המשפט קובע כי התביעה מוגבלת בזמן, שכן היא הוגשה למעלה מ-12 חודשים לאחר שנודע לתובע על עילת התביעה. בנוסף, התובעת חזרה בה במהלך עדותה מטענתה לאפליה על רקע מיני. עם זאת, גם לגופו של עניין, התביעה אינה מצליחה שכן התובעת לא הצליחה להוכיח כי ההפליה הנטענת הייתה על רקע מינה. התביעה השלישית טוענת להפרה של חוק שכר שווה. בית המשפט קובע כי נסיבות המקרה אינן מתיישבות עם תכליתו של חוק שכר שווה, שמטרתו להשיג שוויון בשכר בין עובדים המבצעים את אותה עבודה באותו מקום עבודה. זאת ועוד, הנתבעת הוכיחה כי קביעת מעמדה של התובעת לא הושפעה ממינה וכי היו טעמים מהותיים מאחורי ההחלטה, לרבות צעדים לקיצוץ בעלויות. התביעה הרביעית מבקשת להתאים את שכרה ותנאי העסקתה של התובעת לאלה של המשנה למנכ"ל לפי חוק שיווי זכויות האישה. בית המשפט דוחה טענה זו, שכן נקודת ההשוואה של התובעת היא לסמנכ"לים שמונו לאחר שינוי מדיניות הרשות, ולא לאלה שמונו קודם לכן. בתביעה החמישית נטען כי החלטות הרשות בנוגע למעמדו של התובע היו שרירותיות, בלתי סבירות ונגועות בשיקולים זרים. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטות הנתבעת, שהתקבלו בתום לב ועל בסיס שיקולים רלוונטיים הנוגעים להקטנת עלויות כוח אדם. בנוסף, גם תביעת התובעת לפגיעה בשמה הטוב נדחית, שכן לא הוכחה, ותביעות נזיקין אינן בסמכותו של בית הדין לעבודה. כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות, כאשר התובע נדרש לשלם לנתבע 7,500 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין.