ע"א 621/85

תקציר

המשיב טען, כי המערער לא הוכיח כי עיסוקו היה במתן שירותי תכנון ייעודיים למבני מגורים, אך טענה זו לא התקבלה. השאלה המרכזית הייתה האם אדריכלות והכנת תוכניות נופלות בגדר עבודות הבנייה. בית המשפט הגיע למסקנה כי עבודות בנייה הן עבודה פיזית הקשורה לבנייה, ואינן כוללות הכנת תכניות. השאלה הקשה יותר הייתה האם יש לראות בעבודה אדריכלית חלק מההכנה לבנייה. השופטת קבעה כי לא כן, ופסיקה זו התבססה על כלל פרשנות המטיב עם הנישום במקרים של ספק, כמו גם על התכלית החקיקתית העומדת מאחורי החוק, שהיא לעודד העברת עובדים ממגזר השירותים למגזר הייצור. בית המשפט פירש את כוונת החקיקה כפוטרת רק את העוסקים בענפי התעשייה, והאדריכלות נחשבה לענף שירות. בנוסף, טענת המערער כי המשיב נקט מדיניות לטובת עמדת המערער לא נתמכה בראיות ונדחתה. פסק דינו של השופט מלץ דחה את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב 5,000 ₪ הוצאות ואגרות, צמודות ונושאות ריבית ממועד מתן פסק הדין. הנשיא והשופט בייסקי הסכימו עם ההחלטה.