פש"ר 21366-05-10

תקציר

בית המשפט דחה בקשה של חייב להיות מוכרז פושט רגל בשל חוסר תום לב מצד החייב. החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, והתנהלותו במהלך ההליך עוררה חששות. בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל משרתים שתי מטרות: סיוע לנושים בהחזר חובות ומתן התחלה חדשה לחייבים. עם זאת, האחרון מותנה בהתאמתו ובכדאיותו של החייב. במקרה זה, חוסר המאמץ של החייב להשתלב בשוק העבודה, לצד אי גילוי הכנסות בנם הבוגר וצבירת חובות חדשים במהלך ההליך, הצביעו על חוסר תום לב. בית המשפט לא מצא הסברים סבירים להתנהגותו של החייב והעלה חששות לגבי נסיבות יצירת החובות, לרבות תפקידו של החייב כערב להלוואות שנטלו בני משפחה. הימנעותו של החייב ממתן הצדקה מספקת למעשיו, יחד עם חוסר שיתוף הפעולה שלו בהגשת דוחות רלוונטיים, הביאו את בית המשפט לשלול ממנו את הגנת פשיטת הרגל. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לפשיטת רגל, הוסר צו כינוס הנכסים וניתנה לנושים החירות לפעול להשבת חובות באופן עצמאי. פסק הדין הדגיש את חשיבות תום הלב והתאמת החייב בהליכי פשיטת רגל.