ת"א 26485-07-20

תקציר

בית המשפט מצא כי טענות התובעים כנגד הנתבע, בעל מניות ומנכ"ל החברה לשעבר, לא הוכחו ולכן דחה את התביעה. התובעים ייחסו לנתבע מעשי מרמה ומעילה שונים במהלך כהונתו, לרבות הנפקת תלושי שכר פיקטיביים, התנהלות לא תקינה מול צדדים שלישיים ומשיכות כספיות פרטיות מהחברה. עם זאת, הראיות שהציגו התובעים, שכללו עדויות ומסמכים, נמצאו בלתי מספקות, בלתי עקביות וחסרות מהימנות. כך למשל, התובעים לא הביאו ראיות ישירות לתמיכה בטענותיהם בדבר הנפקת תלושי שכר פיקטיביים ומשיכות כספיות מהחברה. עדויותיהם שלהם, כמו גם של עדיהם, היו לעתים קרובות כלליות, מוטות או מבוססות על מידע מכלי שני, ולא ביססו במידה מספקת את טענותיהם. בנוסף, הציג הנתבע טיעונים וראיות שכנגד, לרבות עדויות עדי הגנה, המטילים ספק בגרסאות התובעים לאירועים. עוד ציין בית המשפט כי התובעים, שניהלו את החברה והייתה להם גישה למסמכיה ולחשבונותיה, לא ערכו בדיקה יסודית של הדו"חות הכספיים לתמיכה בטענותיהם. במקום זאת, הם הסתמכו על מסמכים חלקיים או לא מדויקים וסיפקו הסברים לא ברורים לעסקאות מסוימות. ידיעת התובעים על פעילויותיה העסקיות הנוספות של הנתבעת והסכמתם להן, ללא כל ראיה להתנגדות, הביאו אף הן לדחיית רכיב התביעה בדבר עסקיו הפרטיים של הנתבע. ככלל, מצא בית המשפט פערים משמעותיים בין טענותיהם ההדדיות של התובעים לבין הראיות שהוצגו, אשר הקשו על תביעתם בשל נטל ההוכחה הגבוה הנדרש במקרים של מרמה. התובעים לא עמדו בנטל זה, ותביעתם נדחתה. עם זאת, בית המשפט לא פסק לנתבע הוצאות או שכר טרחת עורך דין, בהתחשב בהערכתו את התנהלות שני הצדדים בהליך.