ת"א 10790-03-19

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם הערות הנתבע על הפוסט של התובע בפייסבוק מהוות לשון הרע. השופט פותח בפירוט ארבעת השלבים של ניתוח ביטוי לשון הרע. ראשית, משמעות הביטוי מתפרשת באופן אובייקטיבי; שנית, נקבע האם הביטוי מהווה לשון הרע על פי החוק; שלישית, נבחן האם קיימות לנאשם הגנות; ולבסוף, שלב הפיצוי. השופטת קובעת כי ההתבטאויות אכן מהוות לשון הרע שכן הן פוגעות באמינותו העסקית של התובעת ואינן מהוות עלבון גרידא. הם נחשבים גם לפרסום על פי החוק, שכן הם יכלו להגיע למישהו אחר מאשר התובע, גם אם אין הוכחה לצופים בפועל. זאת ועוד, השופט דוחה את טענת הטריוויאליות של הנתבע וקובע כי הפרסום אינו עניין פעוט שאדם סביר היה מתעלם ממנו. בהתייחס לשלב הפיצוי, השופט מכיר בקושי להוכיח נזק ישיר מהפרסום אך פוסק פיצויים בסך 10,000 שקל, בהתחשב בהפצה המצומצמת של הפוסט ובטעותו של הנתבע. כמו כן מורה השופט לנתבע לשלם לתובע 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות. ההחלטה מתקבלת לטובת התובעת, ומורה לנתבעת לשלם את הסכומים הנקובים תוך 30 יום.