סע"ש 39995-12-20

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעים מיולי 2018 ועד מרץ 2020, תבעה את הנתבעים בגין הטבות תעסוקה שונות, לרבות הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות וגמול בגין הנפקת תלושים פיקטיביים. הנתבעים תבעו את התובע נגדית בגין מעשים שונים של התנהגות בלתי הולמת לכאורה במהלך עבודתו. בית הדין מצא כי בתקופה האמורה התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הנתבעים. עם זאת, תביעות התובעת להפרשי שכר ופיצויי פיטורים נדחו מאחר שבית הדין לא מצא ראיות להסכמים שהופרו על ידי הנתבעים. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בהליך, בסך 8,000 ₪. באשר לתביעה שכנגד, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים בדבר דרכי קבלת הכספים שלא כדין על ידי התובעת, למעט שני מקרים בהם הודה כי התקיימו אירועים פרטיים שקיים התובע. התובע חויב לשלם לנתבעים סך של 50,000 ₪ בתוך 30 יום. בית המשפט דחה גם את בקשת הנתבעים לסעד פיצול. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ולשני הצדדים שמרה לעצמה הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי.