בג"צ 5710/06

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת המשיבים להארכת מועד בנוגע לסמכות. היא קובעת כי יש לדחות את העתירה שכן קיים סעד חלופי באמצעות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא הפורום המתאים לבירור העניין. על פי פסק הדין, העתירה, המכוונת נגד הימנעותה של הרשות המקומית מאכיפת החוק או מקבלת החלטה בעניין אכיפת החוק, מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים כמפורט בסעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט מדגיש כי זהות הגוף המחליט, במקרה זה הרשות המקומית, קובעת את סמכות השיפוט ולא את סוג העניין. יתר על כן, המונח "החלטת רשות" כהגדרתו בחוק כולל את היעדר ההחלטה, שהיא לב תלונתם של העותרים. פסק הדין מדגיש כי על העותרים לבקש תחילה סעד באמצעות בית המשפט לעניינים מנהליים, תוך דחיית העתירה מבלי לפגוע ומבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים בשל תגובתם המאוחרת של המשיבים.