ע"פ 8313/22

תקציר

הכרעת הדין דנה בשיקולים למתן עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להגשת ערעור. ככלל, תחילתו של עונש מאסר צריכה להתרחש מיד לאחר ההרשעה, שכן חזקת החפות אינה חלה עוד, קיים חשש לשלום הציבור ויש צורך באכיפה והרתעה אפקטיביות. עם זאת, שהות יכולה להינתן בנסיבות מיוחדות שבהן אינטרסים ציבוריים אלה גוברים. השיקולים שנלקחו בחשבון כוללים את אופיו והצלחתו הפוטנציאלית של הערעור, האם הערעור מערער על גזר הדין או רק על גזר הדין, חומרת העבירה, משך המאסר, הסיכון להימלטות המבקש, עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו, והאם הופרו תנאי הערבות. לבית המשפט שיקול דעת רחב לשקול שיקולים אלה. במקרה זה, בקשת המבקש לעיכוב ביצוע נענית בשל היעדר מעצרים או הגבלות קודמות, שיתוף פעולה במהלך המשפט, היעדר עבר פלילי מחוץ לעבירה הנוכחית והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה לכאורה. בית המשפט ציין גם את ההשפעה המיוחדת של מאסר ראשון על המבקש. למרות שסיכויי הערעור עשויים להיות נמוכים, למבקש צריכה להיות הזכות להמשיך בו ללא קשיים מיותרים. לפיכך, השהייה מצווה, וההגבלות נשארות עד להכרעה בערעור.