ע"א 78/63

תקציר

המקרה המדובר הוא הילדה וידוקלה נגד חנן וזהבה רונן, בעניין כדור תועה שחדר לגינה של הילדה וביקורה לאחר מכן להחזירו לבעלים, חנן וזהבה רונן. במהלך ביקורה הותקפה הילדה על ידי כלבם של בני הזוג רונס, נקשרה במרפסת ביתם ונפצעה קשה לאחר שנפלה מעל מעקה המרפסת. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של הילדה לפיצויים, והוביל אותה לערער. בית המשפט העליון, בהרכב השופט זוסמן, השופט מני והשופט כהן, קיבל את ערעורה של הילדה ברוב קולות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט זוסמן, קבעה כי בני הזוג רונן התרשלו בכך שלא נקטו אמצעי בטיחות נאותים, נוכח נטייתו של הכלב להפחיד מבקרים. למרות שהכלב מעולם לא נשך איש, הוא היה גדול ומאיים ויכול היה להוות מקור לפגיעה במבקרים. עוד הדגישה השופטת כי ניתן היה לנקוט במספר אמצעי זהירות, כגון נעילת השער, הצבת שלטי אזהרה או קיצור שרשרת הכלב, על מנת למנוע את התאונה. מנגד, השופט מני, בדעתו החולקת, תמך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי בני הזוג רונן לא התרשלו שכן הכלב היה בעל אופי ידידותי ומעולם לא גרם נזק לפני אירוע זה. יתר על כן, השופט מני סבר כי היעדר שלטי אזהרה או שער נעול אינו מהווה רשלנות, שכן הכלב אינו מזיק מטבעו. בסופו של דבר, פסק הדין של בית המשפט העליון, לטובת הילדה, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק להערכת נזק.