ת"א 58513-05-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי תכליתו של סעד זמני היא לשמור על המצב הקיים ולהבטיח את מימושו וביצועו היעיל של פסק הדין. על פי תקנה 95, על בית המשפט לשקול את הנזקים הפוטנציאליים הן למבקשים והן למשיבים ואת דחיפות הבקשה. שני התנאים העיקריים לקבלת הבקשה הם שסיכויי הצלחת התביעה גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. במקרה דנן, השופט מצא כי המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתם כי עסקת המכר הייתה פיקטיבית ורוטציונית, וכי המשיבים סיפקו די אינדיקציות כדי לחזק את המסקנה ההפוכה. בנוסף, שקלה השופטת את מהות הנזקים, צדקתה והצדקתה של הבקשה ועיכובים אפשריים בהגשתה. השופט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן מניעת עסקת המכר עלולה לגרום לחברה נזק משמעותי ובלתי הפיך. גם האיחור של המבקש בהגשת הבקשה, לצד חוסר הדחיפות והנזק המשמעותי שעלול להיגרם, שיחקו תפקיד בהחלטה. לבסוף, הדגישה השופטת את חשיבות עיתוי הבקשה וקבעה כי המבקש לא סיפק הסבר סביר לעיכוב. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והמבקש חויב בתשלום הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.