חדל"פ 8641-05-25

תקציר

בבית המשפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון, נדונה עתירת ערעור (עחדל"פ 8641-05-25) שהוגשה על ידי משה אזולאי (להלן: "המערער" או "היחיד") כנגד החלטות נאמן בתביעת חוב, לרבות החלטתו בהשגה. המשיבים בערעור הם הממונה על חדלות פירעון, מיכל טויטו (הנושה), ואיהאב סעדי (הנאמן). **טענות המערער:** המערער העלה מספר טענות עיקריות כנגד הכרעת הנאמן: 1. **רישום הערת אזהרה בסמוך לפשיטת רגל:** המערער טען כי רישום הערת אזהרה לטובת הנושה על זכויותיו במקרקעין, פחות משלושה חודשים לפני שנפתח נגדו הליך חדלות פירעון, מהווה פעולה אסורה לפי סעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיק/ר (להלן: "החוק"). לטענתו, מדובר בפעולה שנעשתה בעת שהיה חדל פירעון, והיא מקנה לנושה עדיפות בלתי מוצדקת. כמו כן, טען שהשעבוד נרשם להבטחת רווחי השקעה, ובשל הפסד ההשקעה, אין תוקף לתביעת הנושה. 2. **אופי ההסכמים – הלוואה ולא השקעה:** המערער טען כי ההסכמים שערך עם הנושה הינם הסכמי הלוואה, למרות שכוננו כ"הסכמי השקעה", וזאת במטרה להתחמק מהוראות חוק אשראי הוגן. לטענתו, ההסכם אינו עומד בתנאי חוק אשראי הוגן, ועל כן יש לדחות את תביעת החוב. בהיעדר ריבית בהסכם, לטענתו, לא היה מקום להעניק ריבית בהכרעת החוב. 3. **חישוב שגוי של החוב והתעלמות מתשלומים:** המערער טען כי הנושה קיבלה סכומים הגבוהים מהסכום המקורי, וכי הנאמן לא כלל את כל התשלומים שבוצעו על ידו בהכרעת החוב. כמו כן, טען כי הנושה סירבה למסור כרטסת וצרפה חשבוניות בלתי ברורות, והנאמן התרשל בכך שלא דרש את הכרטסת. 4. **הסכמות פסולות בין הנאמן לנושה:** המערער טען כי הנאמן הגיע להסכמות עם הנושה טרם הכרעה בתביעת החוב, וכי התנהלות זו פסולה ואף גובלת בפלילים. 5. **ניצול ומצב רפואי:** המערער טען כי מצבו הרפואי קשה, כי נוצל על ידי הנושה, וכי הנאמן התעלם ממצבו הרפואי בשל "סגירה" עם הנושה. **טענות המשיבים:** 1. **טענות הנאמן:** * **רישום הערת אזהרה:** הנאמן טען כי רישום הערת האזהרה בוצע בהתאם להסכם ההשקעה הראשון, וכי אין בו כדי לשלול את תוקף הבטוחה. המערער אף העביר כספים לנושה בחודשים שקדמו לרישום, ורק לאחר שלא שילם את המגיע לו, נרשמה הערת האזהרה, כך שלא ניתן לייחס לנושה ידיעה על כוונת היחיד להיכנס להליכי חדלות פירעון. הפעולה בוצעה במהלך העסקים הרגיל, ובהתאם לסעיף 219(ב)(2) לחוק, לא היה מקום לבטלה. שלילת הבטוחה תביא לתוצאה בלתי צודקת. * **אופי ההסכמים:** הנאמן קבע כי מדובר בהסכמי השקעה, על בסיס לשונם המפורשת, חתימת הצדדים, התנהלות המערער ואישורו על תוכן ההסכמים. על כן, טענת חוק אשראי הוגן אינה רלוונטית. * **חישוב החוב:** הנאמן אישר כי בחן את כל הסכומים, הפחית את התשלומים שבוצעו, וכי לא חושבו ריביות, אלא סכום הקרן והסנקציות. טענת המערער בדבר קבלת סכומים עודפים נדחתה, בהתחשב בהצהרת המערער בפתיחת ההליך על חוב בסך 388,000 ₪. * **פגישות עם הנושה:** הנאמן טען כי פגישותיו עם הנושה נועדו לצורך בחינת נסיבות החוב וקבלת מידע, כסמכותו על פי החוק, וכי גם המערער זומן לישיבה משותפת. 2. **טענות הנושה (מיכל טויטו):** * **מועד הגשת הערעור:** הנושה טענה כי הערעור הוגש באיחור ניכר, וכי המועד להגשתו חלף. * **הסכמי השקעה:** הנושה חזרה על טענות הנאמן כי מדובר בהסכמי השקעה, על בסיס לשון ההסכם, מאפייניו וההיגיון הכלכלי. * **מעמד נושה מובטחת:** הנושה טענה כי המערער הסכים לשעבד את זכויותיו כבר ב-28/5/20, חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר, וכי רישום השעבוד והערת האזהרה בוצעו כדין. * **חישוב החוב:** הנושה טענה כי הנאמן חישב את החוב כדין, והכריע כי הוא יעמוד על 450,000 ₪. * **אסטרטגיית המערער:** הנושה טענה כי הערעור הוגש כאסטרטגיה לדחיית מימוש זכויותיו במקרקעין. 3. **טענות הממונה:** הממונה הצטרף לטענות הנאמן באשר לסכום תביעת החוב, אך הביע קושי באשר למעמדה של הנושה כבטוחה, לאור רישום הערת האזהרה בסמוך לכניסת המערער להליכים. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט דחה את ערעור המערער. **נימוקים עיקריים להחלטה:** 1. **מועד הגשת הערעור:** בית המשפט ציין כי הערעור הוגש באיחור, גם לאחר הגשת השגה, ללא בקשה להארכת מועד או טעם מיוחד. עם זאת, בחר לדון בטענות לגופן. 2. **רישום הערת אזהרה (סעיף 219 לחוק):** בית המשפט קיבל את עמדת הנאמן והנושה, וקבע כי רישום הערת האזהרה בוצע במהלך העסקים הרגיל, בהתאם להסכמות קודמות בין הצדדים, ואינו מהווה פעולה אסורה לפי סעיף 219 לחוק, ובפרט סעיף 219(ב)(2) לחוק, שכן אין זה מקרה של יצירת שעבוד חדש שמטרתו הברחת נכסים. התנהלות המערער, לרבות העברת כספים לנושה לפני הרישום, תומכת בכך. 3. **אופי ההסכמים:** בית המשפט אימץ את קביעת הנאמן כי מדובר בהסכמי השקעה. נקבע כי לשון ההסכמים, חתימת הצדדים והתנהלותם לאורך זמן מעידים על כך, וטענת המערער בנוגע לחוק אשראי הוגן אינה רלוונטית. 4. **חישוב החוב:** בית המשפט דחה את טענות המערער בדבר חישוב שגוי, ואימץ את הסברו של הנאמן כי נלקחו בחשבון תשלומים שבוצעו, לא חושבו ריביות, וכי הצהרת המערער על גובה החוב בפתיחת ההליך מחלישה את טענותיו. 5. **הסכמות הנאמן עם הנושה:** בית המשפט דחה את הטענה כי הנאמן הגיע להסכמות פסולות, וקבע כי פגישותיו עם הצדדים נועדו לצורך איסוף מידע, כחלק מסמכותו, והמערער אף הוזמן לישיבה משותפת. 6. **התעלמות ממצב רפואי:** טענה זו לא פורטה בהרחבה בהחלטה, אך מכיוון שיתר הטענות נדחו, גם היא נכללה במסגרת הדחייה הכוללת. **השלכות משפטיות וחידושים:** * **פרשנות סעיף 219 לחוק חדלות פירעון:** ההחלטה מחדדת את הדרישות להוכחת "פעולה אסורה" לפי סעיף 219. הודגש כי רישום הערת אזהרה או שעבוד, גם אם סמוך לפתיחת הליכים, לא בהכרח ייחשב כפעולה אסורה אם הוא נעשה במסגרת העסקים הרגילים, כחלק מהסכמות קודמות, ואין בו יסוד של העדפת נושה או הברחת נכסים. העובדה שהפעולה באה להבטיח התחייבות קיימת ולא יצרה התחייבות חדשה, מקלה על הסכמתה. * **הבחנה בין הסכם השקעה להסכם הלוואה:** בית המשפט אימץ את קריטריון הפרשנות הלשוני והכלכלי של ההסכמים, וקבע כי התנהלות הצדדים לאורך זמן, חתימתם על הסכמים חוזרים, והמאפיינים הייחודיים של ההסכם, מכריעים לעניין אופיו, גם אם היחיד מנסה להתנער מכך בדיעבד. הדבר רלוונטי במיוחד בהקשר של חוק אשראי הוגן, שהחלתו תלויה בסיווג ההסכם. * **תפקיד הנאמן:** ההחלטה מאשררת את סמכותו הרחבה של הנאמן להיפגש עם צדדים, לאסוף מידע, ולשקול נסיבות יצירת חובות, וכי התנהלות כזו אינה בהכרח מקימה עילת פסילה או עילה לטענה על קנוניה. * **היחס בין תביעת חוב לערעור:** על אף שהיה ניתן לדחות את הערעור על הסף בשל איחור, בית המשפט בחר לבחון את הטענות לגופן, מה שמראה על נכונותו לבחון את עילות הערעור גם במקרים של פגמים פרוצדורליים, אך הדבר אינו מבטיח התערבות. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המערער יישא בהוצאות כל אחד מהמשיבים.