עתפ"ב 46511-03-21

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על השימוש בקרקע בפתח תקווה, שנוצלה ללא היתר לצורכי גן ילדים. הבעלים, המשיבים משה סעיר ואיריס נסער, הורשעו ונגזר דינם בשנת 2016 בגין שימוש בקרקע ללא היתר. במסגרת גזר דינם הוצא צו הפסקת שימוש, אשר המשיבים נמנעו שוב ושוב מלקיימו. ענייננו נסוב סביב רישומו של צו זה בפנקסי המקרקעין, אותו ביקשו המשיבים להסירם לצורך מכירת הנכס. לאחר מספר בקשות לעיכוב ביצוע הצו, פסק בסופו של דבר בית משפט קמא לטובת המשיבות, והורה על מחיקת הרישום בתנאי שהשימוש האסור במקרקעין ייפסק עד סוף חודש אוגוסט 2021 וכי המשיבים יפקידו ערבות בסך 50,000 ₪. המערערת, שהתנגדה למחיקה, ערערה על החלטה זו. המערערת טענה כי החלטת בית משפט קמא גמלה על המשך הפרתן של המשיבות את צו הפסקת השימוש ופגעה במנגנון המשפטי שנועד להגן על צדדים שלישיים המעוניינים בנכס. המשיבים, לעומת זאת, ביקשו לקיים את ההחלטה, תוך שימת דגש על ההיתר שלהם ועל מודעות הרוכשים לצו. שופט בית המשפט העליון פסק לטובת המערער וקבע כי שגה בית משפט קמא. מחיקת הרישום שירתה את האינטרסים של המשיבות ולא הגנה על צדדים שלישיים אחרים, לרבות רוכשים עתידיים פוטנציאליים, ועל הבנק המממן. זאת ועוד, הפרתם המתמשכת של הצו על ידי המשיבים לא הצדיקה סעד חריג. בכך הפך השופט את החלטת בית משפט קמא, הורה על רישומו מחדש המיידי של צו הפסקת השימוש והורה לשני הצדדים להודיע לבנק המממן את עסקת הרכישה ללא דיחוי.