ע"פ 61/73

תקציר

הכרעת הדין דנה במקרה שבו הורשע הנאשם, ששימש בעבר כראש אגף התנועה במשטרת מחוז ירושלים, בשורה של עבירות תנועה. אלה כוללים מתן אפשרות לאדם לנהוג במשאית ללא רישיון רכב תקף, שידול אותו אדם – שנפסל מלקבל רישיון נהיגה – לנהוג במשאית, ומעילה באמון במילוי תפקידיו הרשמיים. בית המשפט העליון אישר את ההרשעות, וקבע כי הנאשם, שהחזיק במשאית והייתה לו סמכות לאסור את השימוש בה, אשם בעבירות התנועה. בנוסף, קבע בית המשפט כי ייעוץ או שידול לעבירה מהווים עבירה זהה למעשה העיקרי, ועל כן בצדק הורשע הנאשם בשידול לנהג הפסול. זאת ועוד, בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם מהווים מעילה באמון בתפקידו הרשמי, שכן מוטלת עליו חובה כשוטר למנוע עבירות ולדאוג לשלילת רישיון הנהיגה. הנאשם הורשע גם בניסיון להשפיע שלא כדין על תוצאת הליך שיפוטי בכך ששוחח עם שופט תעבורה על המקרה. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה ואישר את גזר הדין, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם בניצול לרעה של מעמדו ואת הצורך בגינוי.