בש"פ 8500/14

תקציר

פסק הדין דן בבקשתו של נאשם לגישה לחומרי חקירה הקשורים לעניינו ובהחלטת בית המשפט אם להיעתר לבקשה זו אם לאו. על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, זכותו של הנאשם לעיין בכל ראיה הנחשבת ל"חומר חקירה", שהיא כל מידע רלוונטי לאישומים שהוגשו נגדו. עם זאת, הרלוונטיות של החומרים המבוקשים לאישומים חייבת להיות יותר מזניחה, ועל הנאשם לספק לפחות קצה חוט בין המידע המבוקש לבין החיוב כדי להימנע ממסע דיג. במקרים בהם חשיפת חומרים עלולה לפגוע באינטרסים של צדדים שלישיים, כגון זכותו של המתלונן לפרטיות, על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם להליך הוגן לבין זכויותיהם של צדדים שלישיים אלה. במקרה ספציפי זה, מצא בית המשפט כי המערער לא סיפק אסמכתא קונקרטית המבססת קצה חוט בין חומרי הפייסבוק והטלפון הסלולרי המבוקשים לבין האישומים נגדם. משכך, החדירה הפוטנציאלית לפרטיותה של המתלוננת גברה על האפשרות הרחוקה שחומרים אלה יסייעו להגנה. הכרעת הדין נוגעת גם לבקשת המערערים לעיון חוזר בתנאי מעצרם, שגם אותה דוחה בית המשפט. הראיות שהוצגו לא שללו את האשמה שנקבעה על ידי התביעה. כל בעיה עם אמירות המתלונן במהלך חקירתו תיקבע על ידי בית המשפט הדן בהליך העיקרי. השאלות הספציפיות שהועלו במהלך החקירה וטענותיו של המערער באשר לעד, השוטר מזאוי, אינן מצדיקות הקלה בתנאי המעצר. המערער ביקש שחרור מלא, דבר שבית המשפט דוחה, אך האפשרות לבקש שינוי בתנאי המעצר החלופיים לצרכי עבודה פתוחה. בקשה כזו, אם תוגש, תישקל בכובד ראש על ידי בית המשפט המחוזי.