פטנטים 51600/00

תקציר

השאלה היא האם לרשם או לבית המשפט המחוזי יש סמכות להורות על השבת מדגם עיצוב שפג תוקפו עקב אי תשלום אגרת החידוש. המדגם המדובר הוא גרסה של מדגם קודם של אותו בעלים, ותאריך הרישום שלו מאוחר מזה של המדגם הראשון. הבעלים טענו כי חקיקת חוק העיצובים שינתה את הנוף המשפטי בכל הנוגע לסמכות להשבת עיצובים, וכי לרשם סמכות טבועה לעשות כן מכוח סעיף 43 לחוק העיצובים. עוד טענו כי הרשות חישבה באופן שגוי את מועד תשלום אגרת החידוש. השופטת ז'קלין ברכה קבעה כי בפקודת העיצובים, החלה במקרה זה, אין כל ליקויים הנוגעים לסמכות לעיין בבקשות להשבת דגימות. לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לתקן כל ליקוי בפנקס המדגמים, לרבות השמטת דגימה עקב אי תשלום, לפי סעיף 44 לפקודת המדגמים. בעוד חוק העיצובים קובע הסדר מודרני ממצה לרשם לדון בבקשות להשבת עיצובים, הוא קובע במפורש כי הסדר זה אינו חל על דגימות. לפיכך, אין בפקודה חסר המצדיק פרשנות תכליתית לאור החוק החדש. זאת ועוד, פסק הדין בעניין גבריאל נ' אשד, שביקשה להקל את העומס על בתי המשפט המחוזיים, לא התכוונה לשנות את סמכות השיפוט המהותית בתביעות קניין רוחני. לבסוף, אישר הפוסק את פרשנותו העקבית של רשות הפטנטים לחישוב מועדי חידוש דגימות וריאנטים, הנקבעים כך שיתאימו למועד חידוש המדגם הקודם. בעקבות זאת נדחתה הבקשה להשבת הדגימה.