ת"א 54191-06-18

תקציר

פסק הדין דן בחסינות עובדי ציבור ועובדי ציבור מפני תביעות נזיקין כמפורט בפקודת הנזיקין. הוא מפרט את תנאי החסינות, את ההבדלים בהליך התביעות של עובדי מדינה ועובדי רשות ציבורית, ואת תפקידה של המדינה או הרשות המקומית במקרים אלה. השופט מדגיש כי תכלית החסינות היא להגן על העובדים מפני אחריות והרתעה, ולהבטיח שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש. פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לתביעה נגד עובדת רשות ציבורית, גב' גלבר, ולניסיון של העירייה לשלוח לה הודעה לצד שלישי לאחר שהתנגד למתן חסינותה. השופטת קובעת כי מאחר שמתקיימים תנאי החסינות, יש לדחות את התביעה נגד הגב' גלבר, והעירייה אינה יכולה לדון מחדש בנושא באמצעות שליחת הודעה. זאת משום שהחוק קובע כי בהתקיים תנאי החסינות, "לא תוגש תביעה" נגד העובד. השופט מדגיש את הבעייתיות הפרוצדורלית והמעשית במתן אפשרות לעירייה לשלוח הודעה לצד שלישי, מה גם שאותה סוגיית החסינות תצטרך להיבחן מחדש. במקום זאת, מציעה השופטת כי התביעה העיקרית תתברר בין התובעים לעירייה, ורק לאחר מתן פסק הדין תוכל העירייה להחליט על המשך הפעולה, בכפוף לדין. עוד מציינת השופטת כי הודעת העירייה לגב' גלבר בסכום נמוך משמעותית מתביעת התובעים נגד העירייה נראית מיותרת ומציעה דרכי פעולה חלופיות. לבסוף, העירייה נושאת באחריות להוצאותיה של גב' גלבר, וחויבה לשלם לה 20,000 ₪ בתוך 45 יום. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של הליך ברור ויעיל, הדוחה את ההודעה לגב' גלבר ומאפשר לתביעה העיקרית להתנהל ללא הפרעה.