תפ"ח 1035/04

תקציר

גופתו של החייל המנוח אולג שייקאת נמצאה ביולי 2003, מה שהוביל להגשת כתב אישום נגד טארק נוג'ידאת, יוסף סביח ושריף עיד, בהתבסס על הודאתו של נוג'ידאת. עם זאת, במהלך המשפט התרחש אירוע של מארב ירי, שהוביל להמשך החקירה ולמעצרם של הנאשם הראשון (ששמו לא צוין בגזר הדין) וארבעה נוספים. הנאשם הראשון הודה במעורבותו בפעילות האלימה של הכנופיה, כולל רצח שייקאת, אך בהמשך הכחיש הכל. בית המשפט, בראשות השופט אברהם, הרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות רצח, וגזר עליו מאסר עולם ועוד 25 שנים. הנאשם ערער, אך בית המשפט העליון אישר את פסק הדין והורה על דיון משלים. פסק הדין המשלים, שנכתב על ידי השופט אברהם, חילק את הדיון לשני חלקים: רצח ועבירות נוספות. באשר לאישום ברצח, טען הנאשם כי לא התכוון להרוג את החייל, אך בית המשפט מצא את הודאותיו אמינות ועולות בקנה אחד עם העובדות, המצביעות על כוונתו להרוג. השופט פירט את היסטוריית החקירה והדגיש את האופי המתפתח של הודאות הנאשם ואת ניסיונותיו להציג את עצמו כקורבן. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם התכוון לבצע את הרצח והיה שותף מלא לרצח. לגבי העבירות האחרות, בהן הקמת כנופיית טרור, ניסיונות לחטיפת חיילים וירי לעבר ניידת משטרה, מצא בית המשפט ראיות מספיקות בהודאות הנאשם ובהודאות שותפיו, למרות הכחשותיו וניסיונותיו של הנאשם להמעיט בתפקידו. השופט הדגיש כי יש לראות את ההודאות כמכלול, ואין לנתק את הפעילות הכוללת של החבורה מעבירות פרטניות. לפיכך אושרה ההרשעה בכל סעיפי האישום, וגזר הדין נותר ללא שינוי. השופטים ארבל ואברהם הסכימו עם פסק הדין המשלים.