ע"מ 10700-02-10

תקציר

השופטת החליטה לדחות את הערעור על כריתת הסכם שומה בין המערערת לבין המשיב. המערערים לא הביאו כל ראיה התומכת בטענותיהם, בעוד ששומות המשיב היו סבירות נוכח הימנעותה של המערערת מלהציג את פנקסי הנהלת החשבונות שלה. השופטת הדגישה כי טענת המערערת כי הושג הסכם שומה בין הצדדים אינה נתמכת בראיות או בהתנהגות הצדדים המעורבים. זאת ועוד, השופט קבע כי המשיב אינו מחויב לסעיף 155 לפקודה כדי להצדיק את השומה, שכן המערער לא הציג פנקסי חשבונות קבילים. תחת זאת, נטל ההוכחה נותר על המערער להוכיח כי השומה הייתה מופרזת. השופט הכיר בחובתו של המשיב לבסס את השומה על נתונים סבירים, אשר במקרה זה נגזר מדיווחיו של המערער עצמו למינהל מס ערך מוסף. השימוש בנתונים אלה, לרבות שיעורי המחזור והרכישה, נמצא סביר ומוצדק. יתר על כן, השופט לא ראה סיבה לכלול הוצאות נוספות שהמערער לא הוכיח. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי השומה של המשיב סבירה ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערער לשלם למשיב 10,000 ₪ הוצאות ערעור.