עש"מ 4134/08

תקציר

המדינה ערערה על אמצעי המשמעת שהוטלו על עובד מדינה שהורשע בשורה של עבירות, בהן מעשה מגונה ומרמה, על ידי בית הדין למשמעת לעובדי מדינה. המשיב עבד במשרד החוץ הישראלי למעלה מארבעים שנה ומילא מספר תפקידים דיפלומטיים. העובדות העומדות בבסיס האישומים התרחשו בעת שירותו של המשיב בשגרירות ישראל בהאג. נוכח חומרת העבירות, ובפרט מעשה מגונה שבוצע בעמית הכפוף לו, ומעמדו הבכיר של המשיב, הרשיע בית הדין את המשיב בעבירות משמעת והטיל עליו נזיפה חמורה ופסילה משירות המדינה עד גיל שישים, לצד פסילה לצמיתות מלשמש בכל תפקיד במשרד החוץ. המדינה טענה כי גזר הדין היה קל מדי ולא העביר מסר מרתיע. המשיב, לעומת זאת, טען כי אין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור, מה גם שאין בכוונתו לחזור לעבודה בשירות המדינה והערעור עסק בעיקר בעניינים ממוניים. לאחר ששקל את חומרת העבירות, נסיבותיו האישיות של המשיב ונסיבותיו המיוחדות של המקרה, מצא בית המשפט כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. למרות שגזר הדין של בית הדין היה בצד המקל, בית המשפט החליט שתקופת פסילה קצרה יותר לא תשרת מספיק את האינטרס הציבורי. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב ובהשלכות הכלכליות של הארכת תקופת הפסילה, קבע בית המשפט את תקופת הפסילה על שלוש שנים.