רע"א 58041-08-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת אביגיל כהן) בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט אריאל צימרמן) בבקשה לתיקון כתב תביעה: **1. רקע עובדתי והליכים קודמים:** * המבקשת (המבקשת ברע"א) הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל צ'ק על סך 75,000 ₪. מושכת הצ'ק הינה חברה, והמשיב (המשיב ברע"א) הינו בעל השליטה בה. המשיב ערב בחתימתו על גב הצ'ק. * המשיב הגיש התנגדות לביצוע שטר, הכחיש את חתימתו כערב וטען כי הצ'ק נפרע. * בדיון בהתנגדות, ולאחר שניתנה רשות להתגונן בהסכמת הצדדים (מה שהפך את בקשת הביצוע לכתב תביעה והתצהיר לתצהיר הגנה), ביקשה המבקשת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף שתי המחאות נוספות. * בית משפט השלום דחה את בקשת התיקון. **2. סוגיית תיקון כתב תביעה - עקרונות ופסיקה:** * **הגישה הליברלית:** הפסיקה נקטה בגישה ליברלית לתיקון כתבי טענות, על מנת לאפשר הכרעה שיפוטית בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. * **גבולות הגישה הליברלית:** גישה זו אינה מוחלטת. בית המשפט בוחן גם את עניינו של הצד שכנגד, הנזק הדיוני שנגרם לו, נסיבות ההליך (זיקת התיקון למחלוקת, הוספת עילות חדשות, התנהגות המבקש - תום לב, שיהוי, התקדמות ההליך). * **שיקולים בדחיית בקשה לתיקון:** * **שיהוי וחוסר תום לב:** הוספת עילות או נתבעים בשלב מאוחר של ההליך, לאחר חקירת המשיב והבנת תוצאותיה, עשויה להיחשב כניסיון להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן. * **הוספת עילות תביעה חדשות:** הוספת עילות חדשות, כגון הרמת מסך או ערבות אישית חיצונית לשטר, לעיתים קרובות ייעתר לה בית המשפט בצמצום, במיוחד אם הדבר ישנה באופן מהותי את גדר המחלוקת. * **פגיעה דיונית בצד שכנגד:** כאשר התיקון יגרום נזק דיוני משמעותי לצד שכנגד, כגון הטלת עיקולים או חקירת המשיב מחדש, יש לשקול את הדבר בכובד ראש. * **אי-צירוף תצהיר:** על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקנה 48), תיקון טענה עובדתית או הוספתה טעונים תצהיר תומך. **3. חידושים ושינויים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** * **מגמה של שינוי:** בית המשפט מציין את השינוי הדרסטי הצפוי להיכנס לתוקף עם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (התשע"ט-2018). * **תקנה 46(א) החדשה:** תקנה זו מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר להורות על תיקון כתבי טענות, אך תוך הדגשת האיזון בין הצורך בניהול הליך הוגן לבין האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה של הזמן השיפוטי. * **התחשבות בפרמטרים חדשים:** התקנות החדשות מבליטות את החשיבות של התנהלות הצדדים, השלב הדיוני, והמטרה שהתיקון נועד להשיג, וזאת בהתאם לעקרונות היסוד של הליך מידתי ויעיל. **4. נימוקי בית המשפט המחוזי לדחיית הבקשה:** * **החלטת ביניים:** בית המשפט הדגיש כי ככלל, השגה על החלטת ביניים מקומה בערעור על פסק הדין, וערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים. * **שיקול דעתה של הערכאה הדיונית:** החלטה בנוגע לתיקון כתב תביעה נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. * **אי-צירוף תצהיר:** בית המשפט קיבל את קביעת בית משפט השלום כי אי-צירוף תצהיר היווה פגם. הוא הדגיש כי למבקשת ניתנה ההזדמנות לתקן את הפגם, אך היא בחרה שלא לעשות כן. * **גופו של עניין:** * **שיהוי וחוסר תום לב:** בית המשפט קיבל את קביעת בית משפט השלום כי המבקשת ניסתה לרכוש יתרון דיוני בכך שהגישה צ'ק אחד, חיכתה להגשת התנגדות, חקרה את המשיב, ורק אז ביקשה לתקן את התביעה. התנהלות זו נתפסה ככאורה בחוסר תום לב. * **פגיעה דיונית במשיב:** הוטל דגש על הפגיעה הדיונית שנגרמה למשיב, אשר נאלץ להתמודד עם הליך שונה מזה שתוכנן בתחילה, וזכה לעיקולים כבר בשלב מוקדם. * **הוספת עילות חדשות:** נקבע כי הוספת עילות חדשות (ערבות אישית חיצונית, הרמת מסך) אינה נחוצה לצורך הכרעה במחלוקות שבשטר, ובמקרה זה אין הצדקה להוספתן. * **יעילות דיונית:** טענות המבקשת בנוגע ליעילות דיונית נדחו. נקבע כי יעילות דיונית אינה יכולה לגבור על התנהלות המצופה בתום לב, וכי לא קיימת יעילות בהעברת הליך מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל. * **הוצאות:** סכום ההוצאות שנפסקו בבית משפט השלום נתפס כסביר ואינו מצדיק התערבות. **5. מסקנה משפטית:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, הן בשל היותה השגה על החלטת ביניים, והן בשל קביעותיו של בית משפט השלום, אשר נמצאו סבירות ומנומקות היטב. הושם דגש על עקרונות של תום לב, מניעת פגיעה דיונית בצד שכנגד, ושיהוי בהגשת בקשת תיקון, תוך התייחסות למגמות חדשות בתקנות סדר הדין האזרחי. **6. חידוש משפטי / דגשים:** * **הגבלות על הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות:** ההחלטה מדגימה את המגבלות המוטלות על הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות, במיוחד כאשר מדובר בשיהוי, פגיעה דיונית, או ניסיון לרכוש יתרון שלא כדין. * **השפעת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** בית המשפט רומז לעתיד בו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות יחזקו את הדרישה לאיזון בין יעילות דיונית לבין הוגנות, ויקנו משקל רב יותר להתנהלות הצדדים. * **חשיבות התצהיר:** ההחלטה מדגישה את החשיבות הגוברת של צירוף תצהיר כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ואת העובדה שאי-עמידה בדרישה זו עלולה להוביל לדחיית הבקשה. * **הימנעות מ"רכישת יתרונות דיוניים":** בית המשפט מבקש למנוע מצב בו צד "רוכש" יתרונות דיוניים (כגון עיקולים או חקירה) ואז, לאחר שהתרשם מתוצאות ההליך, מבקש לתקן את כתב התביעה כדי למצות את מלוא הפוטנציאל.