בג"צ 102/52

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על תכנית בניין עיר, המכונה תכנית ל', המתווה הפקעת קרקע לצרכי ציבור. המבקשים, שהם בעלי הקרקע הנפגעת מהתכנית, טענו כי הוועדה המחוזית ביצעה שינויים מהותיים בתוכנית והפכה אותה לתכנית חדשה המחייבת הפקדה מחדש והתנגדויות נוספות. עם זאת, השופטים, השופט אולשן והשופט זוסמן, לא מצאו את טענות המבקשים משכנעות. הם קבעו כי בית המשפט אינו יכול להתערב לגופה של התוכנית או לפעול כוועדה לבניין עיר, ואין תפקידו להעריך את מהותה של התוכנית. השופטים הדגישו כי תכנון הוא משימה שבשיקול דעת המוטלת על הוועדות הרלוונטיות על פי חוק. על פי פסק הדין, על בית המשפט להתערב רק כאשר הדבר נחוץ לשם עשיית צדק, ובמקרה זה טענות המבקשים חסרות שחר. השופטים התייחסו גם להיבטים הפרוצדורליים של המקרה, וקבעו כי לוועדות יש סמכות לדון ולהכריע בהתנגדויות, אך יש לפרסם שינויים בתכנית שהופקדה כדי לאפשר לבעלי עניין להגיב. מאחר שהובטח למקרקעין של המבקשים גידול בשטח המיועד למגורים, סברו השופטים כי טענותיהם מטעמים טכניים אינן משכנעות. השופט אגרנט הסכים עם פסק הדין. הבקשה נדחתה והצו המותנה הוסר.