עב"ל 42084-03-16

תקציר

טכנאי מזגנים שהיה בעל עסק עצמאי ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי (המשיב) לשלם לו קצבת נכות על סמך ההכנסות שהצהיר בפני המוסד לפני פציעתו, ולא על סמך הכנסתו בפועל בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. המערער טען כי הכנסתו בפועל בתקופה הרלוונטית גבוהה מההכנסה המוצהרת ששימשה לחישוב קצבת הנכות שלו, וכי הקצבה שלו צריכה לשקף את הכנסותיו האמיתיות. בית הדין האזורי תל אביב-יפו דחה את טענת המערער, והביא אותו לערער על ההחלטה. בית הדין לעבודה דחה את הערעור, והסכים עם החלטת בית הדין האזורי כי למערער הייתה הזדמנות מספקת לעדכן את תשלומי המקדמות שלו, אך לא עשה כן. בית המשפט קבע כי תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי, הרואה בהכנסה שעליה שולמו המקדמות לפני הפגיעה בסיס לחישוב הקצבה, צריכה לחול במקרה זה. הדוחות החודשיים שהוגשו לרשויות המס לא שיקפו את הכנסות המערערת לצורך חישוב הפנסיה, שכן הם לא הביאו בחשבון הוצאות. יתר על כן, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהוראותיה הסבירות של תקנה 11, שמטרתה למנוע מניפולציה בהכנסות, מה גם שהיו למערער מספר הזדמנויות לעדכן את מקדמותיו. לבסוף, בית המשפט לא קיבל את טענת המערער בדבר תקופת ההתיישנות, וציין כי תביעתו אינה מוצדקת בהתחשב בכך שהיא הוגשה שמונה שנים לאחר שהחל לקבל את קצבתו.