תא"מ 8000-07-19

תקציר

התובעת, שבבעלותה מספר משאיות, ביטחה אותן באמצעות סוכן הביטוח הנתבע. התובע ביקש כיסוי ביטוחי לנהג חדש, מר אבו סיאם, ולטענתו שלח לסוכן העתק מרישיון הנהיגה שלו. הסוכנת אישרה כי הייתה מודעת לכך שמשאיות התובע שקלו מעל 15 טון וכי שינוי הפוליסה המבוקש היה לנהג מעל גיל 21 עם ותק של פחות משנתיים. עם זאת, הסוכן לא סיפק לתובע את הפוליסה המתוקנת ולא הזהיר אותו כי הנהג אינו עומד בדרישות הביטוח. כתוצאה מכך, נהג התובע ללא ביטוח תקף ונגרמו לו נזקים בתאונה שאירעה ימים לאחר מכן. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לאי מילוי חובת הזהירות שלה כלפי התובעת. הנתבעת לא סיפקה את המידע הדרוש ואף הטעתה את התובע בכך שקבעה כי הנהג יכול להפעיל את הרכב עם כיסוי ביטוחי תקף. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי שלח לסוכן את רישיון הנהיגה של אבו סיאם וכי הסוכן, באמצעות עובד, אישר את הכיסוי הביטוחי בעל פה. הימנעותה של הנתבעת מהמצאת העובדת המדוברת או כל אישור בכתב לשינוי הפוליסה פעלו לרעתה. בית המשפט הדגיש כי על סוכני הביטוח לספק מידע מדויק, להסביר את פרטי הפוליסה ולמנוע מלקוחות לעשות טעויות שעלולות להוביל לביטול הביטוח. נוכח מומחיותה המקצועית של הסוכנת והקשר הקיים עם התובעת, היה עליה לברר את ותק הנהיגה ולוודא כי התובעת תקבל את הפוליסה המתוקנת. בהתייחסו לסוגיית הנזק, ציין בית המשפט כי תביעת התובע נגד חברת הביטוח התיישנה כעת. לפיכך, רשלנות הנתבעת גרמה במישרין לחוסר יכולתו של התובע לקבל את כספי הביטוח. בית המשפט קיבל את תביעת הנזק של התובע, שכללה דו"ח שמאי וחשבונית תיקון, שכן הנתבע לא ערער עליהם בחקירה הנגדית. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובע והורה לנתבעת לפצות אותו במלוא הסכום של 52,267 ₪, בצירוף ריבית והוצאות. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.