חדל"פ 66330-01-23

תקציר

החלטת בית המשפט סובבת סביב הבקשה לפירוק שיתוף וזכויותיהם של שלושה צדדים: יחיד, גרושתו הראשונה וגרושתו השנייה. הנאמן המייצג את היחיד טען כי יש להיעתר לבקשת הפירוק. עם זאת, בית המשפט פסק נגד הנאמן, וקבע כי היחיד עצמו אינו יכול לבקש את פירוק השותפות משום שלפי פסק דין קודם, הזכויות בנכס לא נרשמו על שמו אלא על שם גרושתו השנייה. פסק דין זה, שהורה על רישום זכויות על שם הגרושה השנייה, השתיק לא רק את הפרט אלא גם את הנאמן מלטעון אחרת. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אין להשתיק או למנוע מהאישה הגרושה הראשונה, אשר השיגה עיקול על הנכס לפני הגירושין השניים, לעמוד על זכויותיה. העיקול, בהיותו תביעה קודמת, גבר על זכויותיה של האישה הגרושה השנייה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי פסק הבוררות וההליכים שבאו בעקבותיו לא יצרו כל צווי בית משפט או השתק נגד האישה הגרושה הראשונה, שכן היא לא הייתה צד להליכים אלה ולא ניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה. זאת ועוד, גם טענת ההשתק השיפוטי של האישה הגרושה השנייה נדחתה, שכן לא התקיימו התנאים לבקשתה. לבסוף, ציין בית המשפט כי בעוד שהבקשה לפירוק שיתוף נדחתה, הפתרון החוזי שהושג מחוץ לכותלי בית המשפט היה מוצדק ואושר. החלטה זו מבטיחה כי זכויותיהם של כל הצדדים המעורבים נשקלות ומוגנות על ידם.