ת"א 6104-08-08

תקציר

התובעת, חברת מדיה המספקת שירותי פרסום, תבעה את הנתבעים - קבוצת חברות המחזיקות בנכסים ובאתרים בישראל בעלי זכויות פרסום - על כך שלא כיבדו הסכם ביניהם. ההסכם העניק לתובעת זכויות פרסום בלעדיות באתרי הנתבעים. התובע תבע פיצויים בסך 21,093,020 ₪ והציג שלוש תביעות עיקריות. ראשית, לא ניתנה לתובעת האפשרות לפרסם במספר אתרים כאמור בחוזה. שנית, הנתבעים העניקו זכויות פרסום לצדדים שלישיים בחלק מהאתרים, תוך הפרת סעיף הבלעדיות. שלישית, התובעת נאלצה למסור לנתבעים תשתית פרסום בשווי עלות משמעותית, בניגוד להסכם. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בטענה כי התובעת לא המציאה להם דוחות כספיים כמתחייב מההסכם. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. בית המשפט קבע כי האתרים המפורטים בהסכם שייכים לנתבעים וכי היה מקום להעניק לתובעת זכויות פרסום בלעדיות על כולם. בית המשפט מצא כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שהשכירו שטחי פרסום לצדדים שלישיים בשני אתרים, והורה להם לשלם לתובע 600,000$ עבור אתר בתל אביב ו-498,000$ עבור אתר בחיפה, שניהם נכון למועד הגשת התביעה. בנוסף, נדרשו הנתבעים לפצות את התובעת בגין דמי הרשאה ששולמו עבור מספר אתרים בהם נמנעו מהתובעת אפשרויות פרסום. בית המשפט אף הורה לנתבעים להשיב לתובעת 50,000 ₪, אותם נאלצה לשלם בנוסף עבור פרסום באתר ברעננה. תביעתה של התובעת להחזרת תשתית הפרסום נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא הסכם תקף התומך בטענתה. עם זאת, התביעה שכנגד נדחתה, כאשר בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הצדדים הסכימו בעל פה לשנות את סעיף הדיווח בחוזה. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, וערבותו של התובע הייתה אמורה להיות מוחזרת.