ת"פ 40209/08

תקציר

הנאשמת הגישה בקשה לביטול כתב האישום נגדה בעילה של הגנה משפטית, תוך ציון שני טעמים עיקריים. ראשית, היא טוענת כי חל שיהוי בלתי סביר בהגשת כתב האישום, אשר פגע ביכולתה להתגונן, שכן הזיכרונות התפוגגו והראיות אבדו במהלך ארבע השנים ושמונת החודשים שחלפו מאז פעולת החקירה האחרונה. הפרקליטות, לעומת זאת, טוענת כי השיהוי אינו מהווה ניצול לרעה של כוח וכי האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם העבריין גובר, במיוחד במקרים של התעללות בקטינים. שנית, הנאשמת טוענת כי ראיות חשובות, לרבות קלטות של עימותים, אבדו מתיק החקירה במשטרה, דבר הפוגע בהגנתה. התביעה משיבה כי את הקלטות החסרות ניתן לפצות באמצעות דו"חות עימות, ואובדן הזיכרון אינו מזיק כפי שטוען הנאשם, שכן העדים אינם ילדים קטנים, אלא עוזרים שעבדו עם הנאשם. השופטת מסכימה כי חל שיהוי ופגיעה מסוימת ביכולתה של הנאשמת להתגונן, אך חומרת העבירות והאינטרס הציבורי גוברים על הפגמים. לפיכך, השופט קובע כי כתב האישום לא יבוטל בשלב זה, אם כי ניתן יהיה לבחון מחדש את טענת ההגנה בשלב גזר הדין אם המשפט יגיע לנקודה זו. ההחלטה מדגישה את חשיבותו של משפט הוגן ואת ניהולו של הליך פלילי במועד, אך במקרה זה גובר האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם הנאשם.