ת"א 60884-02-18

תקציר

התובע, אמיר יוסיפוב, תבע את הנתבעת, שושנה רפאל, בבקשה להכיר בזכויותיו לרכישת דירה מדודו גדעון רפאל, שהנתבע רשם בעלות עליה בעקבות שטר מתנה. את הדירה ירש גדעון מהוריו. התובע טען כי דודו הסכים למכור לו 7/12 מהזכויות בדירה, ואילו יתרת הזכויות 5/12 שייכות לאחיינו של גדעון. ההסכם נחתם ועליו העיד עו"ד קלוג. על פי ההסכם, התובע היה אמור לשלם לגדעון 210,000 ₪ תמורת הזכויות בדירה, מתוכם 106,000 ₪ ישולמו עם החתימה. עוד הסכים התובע לאפשר לגדעון להמשיך ולהתגורר בדירה, ולקזז את דמי השכירות מיתרת התמורה המתפרסת על פני שבע שנים. התובע טען כי שילם את מלוא התמורה, כולל הסכום הראשוני, וניסה לרשום את הדירה על שמו אך לא עלה בידו, שכן צו הירושה של אמו של גדעון לא הוצא. הנתבע טען כי הסכם המכר לא בוצע והיה למראית עין בלבד; לכן, יש לבטלו. לטענתה, גדעון לא היה כשיר לחתום על ההסכם וכי התמורה לא שולמה, למעט סכום של 5000$ שהיווה הלוואה. עוד טען הנתבע כי ההסכם נעשה בתנאים עושקים וכי יש לבטל את עסקת הרכישה. לחילופין, טענה הנתבעת כי עסקת המתנה שעשתה עם גדעון מאוחר יותר צריכה לגבור על עסקת הרכישה משום שהיא נרשמה לטובתה. בית המשפט בחן את טענות הצדדים ופסק לטובת התובע. השופט קיבל את עדותם של עו"ד קלוג והתובע, וקבע כי הסכם המכר היה עסקה אמיתית וכי גדעון הבין את מהות מעשיו ותוצאותיהם. עוד קבע השופט כי התמורה בגין ההסכם שולמה במלואה, ודחה את טענות הנתבעת כי התשלום לא בוצע. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי ההסכם לא נעשה בתנאים עושקים, כי הנתבעת הייתה מודעת לעסקת הרכישה, וכי טענתה כי התובעת המתינה עד מותו של גדעון כדי להגיש את התביעה פגומה, שכן הנתבעת התעלמה מהעסקה הקודמת ורשמה את המתנה לטובתה. השופטת קבעה כי עסקת הרכישה בין התובע לגדעון תקפה וכי יש למחוק את שם הנתבע מרישומי הבעלות בדירה ולהחליפו בשמו של התובע. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 55,000 ₪.