רמ"ש 31047-04-21

תקציר

המבקשים, שהם צדדים לסכסוך רכושי, טענו כי יש לעכב את ביצוע צו הפירוק עד להסדרת רישום הזכויות במשק חקלאי לטובתם. עם זאת, השופט דחה את בקשתם למתן רשות ערעור. המבקשים רכשו את הזכויות בחווה בשנת 2004, אך הרישום לא הושלם. השופט קבע כי זכויותיהם הנוכחיות הן זכויות חוזיות ומחייבות ולא זכויות קנייניות מלאות. מאחר שסוגיות הקניין כבר הוכרעו, אין הצדקה לעכב את פירוק השיתוף בנכס. השופטת הדגישה כי המבקשים תרמו למצב העניינים הממושך בכך שלא נקטו פעולה קודם לכן וכי אי סדרים בהקמת החווה ושימוש היתר של המבקש בנכס מסבכים עוד יותר את הליך הרישום. יתר על כן, השופט לא מצא פגם באופן שבו כונס הנכסים פירק את השותפות וסבר כי בית המשפט מאזן כראוי בין הזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים. השופטת גם דחתה טענות לחוסר תום לב מצד א' באי הסדרת הרישום וביקרה את המבקשים על כך שלא פעלו באסרטיביות רבה יותר. בנוסף, השופט אישר את הלגיטימיות של תהליך התמחור למרות טענות כי הוא הביא למחיר נמוך באופן מלאכותי. לבסוף, קבע השופט כי אין לעכב את פירוק השותפות עד לקביעת הסדר מגורים חלופי לקטינים, מה גם שהתמורה למכירת המשק צריכה לספק מימון מספיק למטרה זו. בקשת הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם לכל משיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.