רע"א 906/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור להעלאת דרגת הנכות של אדם שלקה בהתקף לב (אוטם שריר הלב). המבקש, שהיה מעשן וסבל ממחלות רקע אחרות, הגיש תחילה תביעה להכרה בהתקף הלב כקשור לשירות, שבסופו של דבר נפגעה. לאחר הערכת מצבו על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיבל המבקש דרגת נכות של 25% בשל מצבו הלב. המבקש ערער על החלטה זו, והדירוג הועלה ל-40% באופן זמני עד לבחינה מחודשת. עם זאת, לאחר בדיקה חוזרת, הוועדה הרפואית המחוזית החזירה את הדירוג ל-25%. החלטה זו אושרה על ידי הוועדה הרפואית העליונה, למרות שהכירו בכך שמצבו של המבקש לא השתנה מזה שנים. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שדחה את ערעורו, מה שהוביל אותו לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור ומקיים את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך ציון היקף הערעור המצומצם על החלטות הוועדה הרפואית העליונה, שהן עובדתיות ומקצועיות בעיקרן. השופט קבע כי עניינו של המבקש אינו מעורר שאלות משפטיות עקרוניות מעבר לנסיבות הספציפיות, המהוות דרישה לערעור בערכאה שלישית. כמו כן, השופט לא מצא כל פגם בהתנהלות הוועדה הרפואית העליונה או בהערכת בית המשפט המחוזי את טענות המבקש. למרות שנמתחה ביקורת על התנהלות הפרקליטות בהכרזה על הערר כמיותר, בסופו של דבר נקבע כי אין עילה מספקת להתערבות. השופט הדגיש כי יש לאפשר למבקש להגיש מחדש את ערעורו לוועדת ערר נמוכה יותר אם ירצה. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.