עב"ל 25076-04-20

תקציר

בבואו לבחון את הבקשה הגיע בית הדין הארצי לעבודה למסקנה כי יש לדחותה. התנהלותו הפסולה של המוסד הנדון, שתוארה הן בבקשה והן בתגובה, הוכרה כבלתי ראויה. הציפייה הייתה שהמוסד, ובפרט המוסד, יפעלו במהירות על פי פסק הדין ולא יתמהמהו במשך כמה חודשים. למרות ניהול כושל זה, לא היה בסיס לקבל בקשה לביזיון בית המשפט. בית הדין הדגיש כי בקשות מסוג זה יש להגיש בדרך כלל לבית הדין האזורי לעבודה והשימוש בהליכי ביזיון בית הדין נחשב קיצוני, השמור בעיקר למקרים בהם מוצו או שאינן זמינות שיטות אכיפה אחרות. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הפעלת הצורה הפחות חמורה של כפייה בעת אכיפת צווים שיפוטיים. בעוד שקנס עשוי לשמש כגורם מרתיע מפני הפרות עתידיות בנסיבות המתאימות, אלה לא היו קיימים במקרה זה, שכן עניינו של המבקש טופל באופן אקטיבי בקביעת תור בהתאם לפסק הדין. כתוצאה מכך, לא הוטלו עיצומים או הוצאות בגין מחדלי עבר, והיה צפוי כי הנושאים השוטפים ינוהלו ללא דיחוי נוסף. לפיכך הבקשה נדחתה, ללא צווי הוצאות נגד מי מהצדדים. החלטה זו ניתנה ביום 17.5.2022 בהיעדרם של הצדדים, והייתה אמורה להימסר להם בהמשך.