בג"צ 4112/90
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה מערערת על החלטת המשיב להרוס מבנים במחנה הפליטים אל-בוריג' שברצועת עזה מבלי לתת לבעליהם שהות לפנות לייעוץ משפטי ולערער. העותר טוען כי ההחלטה פוגעת בזכויות התושבים, שכן הם היו נתונים בעוצר ולא הייתה להם הזדמנות לפנות למשיב או לבג"ץ. עם זאת, המשיב מנמק את ההחלטה על בסיס צרכים צבאיים דחופים, תוך שהוא מציין אירוע בו בוצע לינץ' בחייל צה"ל במחנה. המשנה לנשיא בג"ץ פוסק לטובת המשיב, תוך הכרה בנחיצות ההריסות מטעמי ביטחון. פסק הדין מדגיש את דחיפותן של דרישות הצבא ואת האחריות לשמירה על החוק והסדר, הגוברת על זכות ההיוועצות והערעור המוקדם. השופט מדגיש את הנסיבות החריגות, לרבות מהומות העבר והסכנה המיידית לחיי אדם, המחייבות פעולה מיידית. זאת ועוד, פעולות המשיב, לרבות מתן הודעה מוקדמת ובחינת הצורך למזער נזקים, מלמדות על זהירות ושיקול דעת. פסק הדין מכיר גם בזכות הטיעון כעקרון יסוד במשפט הישראלי, אך מגיע למסקנה כי במקרה זה האינטרס המהותי של הפעולה הצבאית גובר. בית המשפט מסיר את צו הביניים ודוחה את העתירה, תוך שהוא מבטיח כי הנפגעים יקבלו פיצוי הולם.
חקיקה מקושרת
בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, עליון (31.10.1990)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.