ת"פ 437/09

תקציר

הנאשם, במקרה זה, הורשע במספר סעיפים של עבירות אלימות כלפי שתי בנותיו מנישואים קודמים. ההתעללות המחרידה של האב, שהתרחשה במשך שנתיים, כללה מכות קשות במקלות במבוק, בעיטות והתחשמלות של הילדות באמצעות כבל חשמלי המחובר לאמבטיה שאליה אולצו. מעשים אלה גרמו לקורבנות פגיעות גופניות, מצוקה נפשית וסיוטים. חומרת המקרה מחריפה נוכח העובדה שהנאשם נישא בשנית והמשיך לבצע את המעשים הנתעבים הללו כלפי בנותיו תוך שימוש באלימות כלפי אשתו החדשה. מעשיו של האב תוארו כ"אכזריים ומחרידים" על ידי השופט, שציין גם כי דבריהן של הנערות הדהדו באולם בית המשפט, מה שהופך את המקרה לאחד מתיקי האלימות במשפחה החמורים ביותר בהם טיפלו אי פעם. התביעה ביקשה עונש מאסר ממושך, בעוד ההגנה טענה לקיצור תקופת המאסר, תוך שהיא מציינת את חינוכו הקשה של הנאשם וטוענת כי כוונתו הייתה לחנך את בנותיו. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, והדגיש כי מניעים חינוכיים אינם מצדיקים ענישה גופנית. בהתחשב במכלול הנסיבות, נגזרו על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי בגין עבירות נוספות. השופט הדגיש את חומרת העבירות, וקבע כי חומרתן עולה ככל שיש פחות משקל לנסיבות האישיות כגורמים מקלים. פסק דין זה מעביר מסר ברור לגבי חומרת האלימות במשפחה, מבטיח צדק לקורבנות ובתקווה מרתיע אחרים מביצוע מעשים נתעבים כאלה.