מ"ת 5771-12-22

תקציר

בית המשפט החליט כי יש די ראיות לכאורה כדי להשאיר את המשיב, בעל עבר של עבירות אלימות, במעצר עד תום המשפט. השופט קיבל החלטה זו לאחר שבחן בקפידה את מכלול הראיות שהוצגו, לרבות הצהרות עדים, צילומי מצלמות אבטחה והודעותיו של המשיב עצמו במשטרה, שנמצאו מניפולטיביות ולא קוהרנטיות. השופט הדגיש כי מטרת בחינת הראיות לכאורה בשלב זה אינה לקבוע אשמה או חפות, אלא להעריך את סבירות ההרשעה על סמך הראיות הגולמיות הקיימות. הם לקחו בחשבון גם את מצבו הרפואי המורכב של המשיב, אך בסופו של דבר נתנו עדיפות לסיכון הנשקף מעברו האלים של המשיב, וציינו כי מחלתו לא מנעה ממנו לבצע עבירות קודמות. השופט שקל את הנימוקים לשחרור המשיב מטעמים בריאותיים ומצא אותם בלתי משכנעים, במיוחד נוכח היעדר הליך רפואי קונקרטי שלא ניתן לבצעו במעצר. לפיכך, קבע בית המשפט כי מעצרו של המשיב מוצדק בשל חומרת העבירות, הצורך להגן על הציבור והסיכוי להרשעה, והמשיב יישאר במעצר עד לסיום המשפט.