ע"פ 5836/22

תקציר

בהכרעת הדין דנה ערכאת הערעור בערעור בעניינו של אדם, רמי, שהיה מעורב בייבוא סמים מסוכנים. בית המשפט הדגיש כי התערבות בגזרי הדין על ידי ערכאות ערעור מוגבלת בדרך כלל, בעיקר למצבים בהם קיימות טעויות משמעותיות או סטיות מוגזמות בגזר הדין על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, מצא ערכאת הערעור את פסק הדין מפורט וסביר, הגם שבית המשפט המחוזי לא פעל בהתאם להמלצת שירות המבחן להימנע ממאסר של רמי. השופטים הכירו בכך שבית המשפט המחוזי איזן היטב בין שיקולי ענישה שונים, ובהם חומרת העבירה, תפקידו של רמי, יבוא כמות גדולה של סמים ועקרון השיקום. למרות שהכיר בטיעוני המדינה להחמרת העונש בשל תפקידו ומעשיו של רמי, החליט ערכאת הערעור כי העונש הקיים חמור דיו ומצוי בטווח המקובל, בהתחשב בנסיבות המורכבות. הם ציינו כי אמנם רמי פעל בפזיזות בכך ש"עצם את עיניו", אך לא היה בכך כדי להוות גורם מחמיר מעבר למודעותו למעשים פסולים פוטנציאליים. הם גם סברו כי נפילתו המקצועית מן החסד ותרומתו החיובית הקודמת צריכות לקחת בחשבון את גזר הדין. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, מצא אותו לנכון ובחר שלא לשנותו. ההחלטה, בראשות השופט נעם סולברג ובהסכמת השופטים א' שטיין וח' כבוב, הסתיימה בדחיית ערעור המדינה להחמרת העונש.