ע"א 373/89

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המשיב מס' 1 (חלף) לרכוש חלקים במקרקעין שבבעלות המשיב 3 (מינהל מקרקעי ישראל) והתקשר בעסקה בה הייתה מעורבת המערערת (פאטמה מסרי), אשר ירשה זכויות במקרקעין שהופקעו על ידי המשיב מס' 3. חלף רכש מהמערערת זכויות פיצויים לתמורה במקרקעין מהמשיב מס' 3. בהמשך האשים המערער את חלף כי הונה אותה, טען כי קיבלה פיצוי נמוך מהמגיע לה והכחיש כי חתם על מסמכים רלוונטיים. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה, הטיל ספק באמינותה וצידד בח'לף על סמך עדויות. המערער ערער לבית המשפט העליון, תוך שהוא מציין שיהוי משמעותי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כעילת ערעור. בית המשפט העליון הכיר בשיהוי הפרוצדורלי, אך לא מצא כל הצדקה לטענותיה, וקבע כי הראיות וההיגיון המשפטי אינם תומכים בפתיחת התיק מחדש. הערעור נדחה, תוך הדגשה כי השיהוי לא גרם לעיוות דין, והמערער חויב בהוצאות משפט. בית המשפט הביע מורת רוח מהשיהוי, וקרא לקבל החלטות בזמן כדי למנוע קיפוח מיותר.