ע"א 1499/03

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו טענו המשיב כי היו מעורבים בתאונת דרכים והגישו תביעה כנגד המערערים. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערים. בפסק הדין נקבע כי האירוע אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק רכב מנועי. הטיעון המרכזי התמקד במושג "טיפול בדרכים", שהוא מונח המוגדר בתיקון 8 לחוק תאונות דרכים. בית המשפט הדגיש כי על מנת להיחשב כתאונת דרכים, מטרת היציאה מהרכב צריכה להיות לצורך "טיפול בדרכים", שהיא פעולה שמטרתה למנוע או לצמצם סיכונים תעבורתיים. במקרה דנן נמצא כי נוכחותו של המשיב בכביש לא הייתה למטרה זו. ההבחנה שקבע בית המשפט חשובה: אם מטרת היציאה מהרכב היא אך ורק לצורך "טיפול ביתי", שעניינו פעולות שאינן קשורות לסיכון תעבורתי, אזי אין לראות בכך תאונת דרכים. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין האירוע לבין השימוש ברכב. משכך, התקבל הערעור, בוטל פסק דינו של בית משפט קמא והתביעה נגד המערערים נדחתה. המשיב חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למערערים, בעוד שבין המערערים לבין המשיב האחר לא היה צו להוצאות. פסק דין זה ניתן ביום 19.2.2004.