ע"ח 38209-03-11

תקציר

בעלת משאית מרצדס בנץ שנתפסה מערערת על החלטת בית משפט השלום בנצרת לדחות את בקשתה להחזרתה. המשאית נתפסה על ידי המשיב בחשד לעבירה על חוק שמירת הניקיון, שכן שימשה לכאורה להטמנת פסולת שלא כדין. המערערת טוענת כי התפיסה הייתה בלתי חוקית וכי שגה בית משפט קמא בקובעו כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה נגדה. עוד היא טוענת כי השטח בו הושלכה הפסולת הינו בבעלות פרטית והגישה אליו היא דרך שער, דבר הסותר את קביעתו של בית משפט קמא כי הוא היה ברשות הרבים. כמו כן, היא טוענת לסכסוך אישי בינה לבין החוקר מצד המשיב, וטוענת כי החומר שהושלך לא היה פסולת אלא מילוי רב פעמי. באשר לתפיסה, טוענת המערערת כי ניתן להשיג את התכלית תוך פגיעה פחותה בזכויות הקניין שלה באמצעות שחרור המשאית בתנאים מסוימים. המשיב מבקש לקיים את החלטת בית משפט קמא, בטענה כי היא מנומקת היטב ומבוססת על ראיות מוצקות. לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת טענות הצדדים, מגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי החלטת בית משפט קמא הייתה סבירה. נמצא כי השטח הנדון יכול להיחשב כנחלת הכלל שכן הוא נגיש לציבור, והצילומים ודברי העדים תומכים במסקנה כי המערערת השליכה בו פסולת. בית המשפט דוחה גם את טענת המערערת בדבר סכסוך אישי, שכן היא אינה מבוססת ואינה רלוונטית בשלב זה. בית המשפט פוסק לגבי טיבו של החומר המושלך וקובע כי הוא ייבחן בצורה הטובה ביותר במהלך הדיון לגופו של עניין, אך הראיות הקיימות מצביעות על כך שמדובר בבזבוז. בסוגיית התפיסה, מסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי עברו של המערער בעבירות סביבתיות מצדיק את המשך תפיסת המשאית מבלי לגרום פגיעה יתר בזכויות הקניין של המערער, במיוחד נוכח התכלית המונעת של התפיסה והצורך להרתיע מפני עבירות מסוג זה. לפיכך, הערעור נדחה, והמשאית תישאר בידי המשיב עד להודעה חדשה.