ת"א 380-07-11

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעת, רופא השיניים שלה, בגין טיפול שיניים רשלני שגרם לה כאב וסבל, אובדן הכנסה ונכות נפשית. בית המשפט פסק לטובת התובע. ארבע תקופות הטיפול שהעניק הנתבע במשך תשע שנים לא רצופות נמצאו כרשלנות מצדו, בשל רישום רפואי לקוי וחלקי, אי קבלת הסכמה מדעת מהתובע ושימוש בגשר דנטלי המחבר בין שתלים לשיניים טבעיות, דבר האסור על פי הספרות המקצועית. הימנעותו של הנתבע מלרשום את מועדי הטיפולים וההתרחשויות במהלך הטיפולים הקשתה על הבנת טיפולי העבר וניהול טיפולים עתידיים. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת לפיה פעולת הסרת השתלים הייתה מורכבת וכואבת, וקבע כי הנתבעת לא פעלה ברמת הטיפול הנדרשת. בית המשפט פסק לתובע 150,000 ₪ בגין כאב וסבל, ו-30,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, שכן הנתבעת לא הסבירה לתובעת באופן מספק את סיכוני ההליכים הכירורגיים. בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד פסק בית המשפט 170,421 שקל, והוסיף 20,450 שקל בגין הפסדי פנסיה, 8,000 שקל הוצאות רפואיות ו-2,500 שקל הוצאות נסיעה והוצאות כלליות. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 381,371 ₪. ניכויים בוצעו בגין תגמולים שקיבל התובע מקופת מקפת ומהמוסד לביטוח לאומי, כך שהנתבע חייב בתשלום לתובע בסך של 185,665 ₪, בנוסף ל-9,000 ₪ בגין עלות חוות דעת רפואיות, 38,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין ותשלום הוצאות משפט.