ע"א 1098/90

תקציר

ישראל יעקב, המערער הראשון, נפגע בתאונת דרכים בשנת 1982 וכתוצאה מכך נגרמו לו נכות קשה וקבועה. המשיבים נמצאו אחראים לפצויו. ערעורו של יעקב מערער על סכום הפיצוי שנפסק על ידי הערכאה הנמוכה יותר. הערעור דורש פיצוי גבוה יותר בגין מספר סעיפי נזק, בהם אובדן כושר השתכרות, סיוע בעבר ובעתיד מצד שלישי, טיפול פסיכיאטרי עתידי ואשפוז עתידי. בית המשפט מצא כי יעקב סבל מבעיות לימודיות והתנהגותיות לפני התאונה ולא החזיק ולו בעבודה אחת ארוכת טווח. נקבע כי כושר ההשתכרות שלו לפני התאונה היה נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק. עוד קבע בית המשפט כי התאונה פגעה קשות בכושר ההשתכרות שלו, אך לא ביטלה אותו לחלוטין. למרות טענות ההגנה, בית המשפט הכיר באפשרות של דרישות עתידיות לטיפול פסיכיאטרי ולאשפוז, והקצה סכומי פיצוי הולמים בהתאם לסבירות לצרכים אלה. השופט אור קבע כי הערעור יתקבל באופן חלקי והגדיל את סכום הפיצוי ב-100 אלף שקל. פסק הדין גם פסק ליעקב הוצאות ערעור בסך 8,000 שקל. לפסק הדין הצטרפו הנשיא שמגר והשופט א' גולדברג.