רע"א 8138/22

תקציר

במקרה שלפנינו, נדרש בית המשפט להכריע בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין שעניינו פינוי המבקש מדירה שהושכרה בעבר להוריו המנוחים על ידי עמידר חברה לאומית לישראל בע"מ. בית משפט השלום פסק לטובת עמידר, הורה על הפינוי וקיבל חלקית תביעה כספית בגין דמי שכירות שלא שולמו, בסך 66,963 שקל. המבקש טען כי הוא זכאי להיות "דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, אך בית המשפט מצא כי הוא אינו עומד בתנאי המגורים הנדרשים. הראיות הראו כי ייתכן שלא התגורר בדירה ברציפות, דבר הסותר את טענותיו. הוא ערער, אך בית המשפט המחוזי קיבל את החלטת השלום, תוך שימת דגש על התשתית העובדתית וקביעות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר. בקשתו המאוחרת יותר של המבקש למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר נדחתה בשל היעדר סוגיה משפטית משמעותית או עיוות דין פוטנציאלי, שהם קריטריונים הכרחיים לערעורים מסוג זה. משכך, הבקשה נדחתה, וצו עיכוב הביצוע הוסר, וחייב את המבקש להתפנות עד למועד הנקוב. לא הוטלו הוצאות עם סיום הליך הערעור.