עב"ל 40854-04-14

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (המוסד) ביקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת שקיבל את תביעת המשיב להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה. בית המשפט קבע כי החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעת המשיב בגין טנטון – זמזום או צלצול באוזניים – אינה מונעת מוועדה רפואית לדון בתיק. המוסד טען כי הסמכות לקבוע אם להכיר בטינטון כפגיעה בעבודה נתונה אך ורק לפקיד התביעות. לפיכך, היה צורך לעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד לשמיעת ערעור. המשיב, שניהל את ההליך הבירוקרטי במשך שלוש שנים, התנגד לבקשה בטענה כי הנזק שייגרם לו יהיה גדול יותר אם ביצוע פסק הדין יעוכב. בית המשפט הכיר בכך שהכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. על המוסד היה הנטל להוכיח כי קיימת הצדקה לחריגה כזו, שתחייב הוכחת סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ומאזן נוחות לטובת עיכוב הביצוע. בית המשפט מצא כי טענות המוסד בדבר סיכויי ההצלחה אינן חסרות שחר ונוגעות לשאלה משפטית הראויה להבהרה. זאת ועוד, הנזק הצפוי למשיב של עיכוב הביצוע גבר על סיכויי הערעור והמועד הקרוב לדיון. לפיכך, הבקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה בערעור, התקבלה.