עע"מ 9135/03

תקציר

פסק הדין כולל שני ערעורים אזרחיים, שניהם עוסקים בשאלה האם המועצה להשכלה גבוהה מחויבת לחשוף מסמכים פנימיים ופרוטוקולים לפי חוק חופש המידע. הנושא המרכזי היה פרשנות סעיף 9(ב)(4) לחוק זה, המאפשר לרשויות להסתיר מידע הנוגע לדיונים פנימיים, התייעצויות או המלצות, למעט בהתייעצויות רגילות. המועצה סירבה להעביר את המסמכים הפנימיים המבוקשים מישיבותיה הן לעיתון הארץ והן לאגודת השחר. בית המשפט המחוזי קבע כי אין די בסיווג המידע כפנימי; על הרשויות להוכיח נזק ממשי כדי להצדיק אי-גילוי. בית המשפט הורה למועצה לפרסם את הפרוטוקולים, תוך מתן היתרים להגנה על פרטיות או סודיות של צד שלישי. בשני המקרים טענה המועצה נגד הפרשנות הדורשת הוכחת נזק מחשיפה, בטענה שהיא פוגעת בדיונים ממשלתיים חופשיים וכנים. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה את חשיבות השקיפות וזכות הציבור לדעת. סירובה של המועצה נחשב בלתי סביר, שכן הוא לא הצליח לאזן בין האינטרס הציבורי בגילוי לבין נזקים פוטנציאליים. בית המשפט הגיע למסקנה כי שקיפות היא הכלל, כאשר החיסיון הוא היוצא מן הכלל, ועל הרשויות להפעיל שיקול דעת כראוי, תוך מתן הנמקה הולמת לכל סירוב לחשוף מידע. הערעורים נדחו, והמועצה הונחתה לשאת בהוצאות המשפט.