בש"פ 1907/12

תקציר

החלטת בית המשפט נסובה סביב בקשה להארכת מעצרו של הנאשם, המערער, עד תום משפטו בגין קשירת קשר לביצוע פשע, ובפרט רצח. בית המשפט בחן אם קיימות ראיות לכאורה – ראיות ראשוניות מספיקות כדי להצביע על סיכוי סביר להוכחת אשמה במשפט – בהתבסס על ראיות נסיבתיות. אמנם אין ראיות ישירות הקושרות את המערער לקשירת הקשר עם אחייניו לרצוח את המנוח, אך בית המשפט ציטט מספר ראיות נסיבתיות המצביעות יחדיו על מעורבותו של המערער. אלה כוללים סכסוך קודם מתועד בין המערער לבין המנוח, איומים שהשמיע המערער כלפי המנוח, התבטאויות של חבר עמותה בדבר כוונותיו של המערער, סתירות בגרסת המערער לגבי מקום הימצאו במהלך אירועים מרכזיים, ופעולות בעקבות ביצוע העבירה. בית המשפט ציין את השפעתו של המערער על קהילתו, והגביר את החשש מפני שיבוש הליכי משפט ושיבוש עדים. בהתחשב בגורמים אלה, מצא בית המשפט את הראיות לכאורה מספיקות, ראה במערער סכנה פוטנציאלית בשל חלקו המשמעותי בקנוניה, והחליט שלא לקבוע חלופת מעצר, ובסופו של דבר דחה את הערעור לשחרורו.