סע"ש 22049-04-13

תקציר

התובעים, שהועסקו במשרה חלקית על ידי הנתבעת, טענו כי הנתבעת לא שילמה להם הטבות מסוימות, לרבות הפרשות סוציאליות במלוא שכרם הקובע, עמלות בשיעור מוגדל ודמי חגים. הם הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל עובדי הנתבעת. בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית לפי חוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או דין המשותפות לכל חברי הקבוצה. הקבוצה, כפי שהוגדרה על ידי המבקשים, לא הייתה ראויה, שכן התברר כי העובדים בענפים השונים של הנתבעת עבדו בתנאים שונים וקיבלו שכר שונה. יתר על כן, חישובי המבקשים לגבי ההפרשות היו שגויים והמבקשים לא בדקו את זכאותם של עובדים בענפים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, שכן יהיה צורך לבצע חישובים פרטניים עבור כל עובד, דבר שיסבך את התביעה. באשר לאי תשלום עמלות, העדיף בית המשפט את טענת הנתבעת כי העמלות אינן צמודות לשעות העבודה, אלא שולמו ללא קשר ליחידת זמן מוגדרת. בית המשפט הדגיש כי התכלית החקיקתית העומדת מאחורי חוק שעות עבודה ומנוחה הייתה לפצות עובדים בגין המאמץ המיוחד הכרוך בעבודה בשעות נוספות, דבר שלא היה ישים במקרה זה שכן העמלות לא היו צמודות לגורם הזמן. אשר לדמי החגים, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת כי המבקשים, שעבדו בשעות חריגות, לא היו זכאים לדמי חגים משום שלא היו אמורים לעבוד בחגים המדוברים. המבקשים גם לא הוכיחו כי שכרם ירד במהלך חודשי החגים. ככלל, קבע בית המשפט כי לא התקיימו התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית לפי חוק התובענות הייצוגיות, ועל כן הבקשה נדחתה. המבקשים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ כל אחד.