רע"א 8518/21

תקציר

בית המשפט החליט להתייחס לבקשת רשות הערעור כאילו כבר ניתנה ולערעור שהוגש על פי הנחיות רגולטוריות חדשות. הסוגיה העיקרית נוגעת לתיקון כתבי טענות, כאשר הגישה הליברלית שולטת, המאפשרת תיקונים גם אם הם עלולים לגרום עוול כלשהו לצד השני, אלא אם כן הם בלתי ניתנים לתיקון. בתי המשפט נוטים להתיר תיקונים כאלה כאשר הם אינם מובילים לעיכובים משמעותיים או לחוסר יעילות. במקרה זה, ביקש המבקש להוסיף סעד חלופי הנוגע לדמי שימוש נאותים והבדלי הצמדה, תוך הדגשת הצורך למצות את כל התביעות בשל מחדלים קודמים ועיכובים פרוצדורליים, בין היתר בשל גישור. חשוב לציין, כי לא נוספה עילת תביעה חדשה, ויסודות התביעה המקורית נותרו על כנם, ומתיישבים עם תקדים משפטי התומך בתיקונים גם לאחר תקופת ההתיישנות, ובלבד שחבויות הליבה של הנתבע לא השתנו. יש לציין כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהעלה טענת התיישנות, שכן בדרך כלל מדובר בהגנה שעל הנתבע לטעון. טענות המשיבים, כגון טענות כי התיקון נובע מגישור או מהווה שיהוי מיותר, נחשבו חסרות בסיס. יתר על כן, הבקשה לא סתרה טענות קודמות בנוגע לדמי שימוש. בכך אישר בית המשפט את בקשת התיקון, ובכך הפך את החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי, תוך שמירה על ההוצאות שהוטלו בעבר על המבקש. לא נקבעו הוצאות נוספות להליך הערעור.