תא"מ 34154-10-17

תקציר

פסק הדין מכיר בשלושה הסכמי שכר טרחה שנחתמו בין התובע, ש', לבין הנתבע, עו"ד וילנר, בשלושה תיקים נפרדים. ההסכם הראשון עוסק בתאונת דרכים בה היה מעורב ש', השני עוסק בתביעת נכות כללית שנדחתה, והשלישי עוסק בערעור על החלטת ועדת ערר בית לוינשטיין. לטענת וילנר, ש' חייבת לו סך של 70,375.6 ש"ח שכר טרחה, אותו הוא זכאי לנכות מהפיצוי שקיבלה ש' במסגרת הסכם שכר הטרחה הראשון בתיק תאונת הדרכים. מהראיות עולה כי וילנר ניכה 44,221 ₪ מהפיצויים בגין תאונות דרכים מבלי שנתן לס' הודעה מוקדמת או הסביר את מהות הניכויים ומשמעותם, דבר המנוגד לחובת הגילוי והנאמנות שחבים עורכי דין ללקוחותיהם. יתר על כן, הסכום שנוכה לא התבסס על דרישה כלשהי לשכר טרחה בגין הטיפול בתביעות המוסד לביטוח לאומי ובית הדין לעבודה, ואף לא נמצאה כל ראיה לחישוב שכר טרחה ברור וקבוע במקרים אלה עליו הסכימו הצדדים. בנסיבות אלה, בית המשפט מכיר בזכותו של וילנר לשעבוד על הכספים שקיבל מתיק תאונת הדרכים של ש' עד לסכום של 44,221 ₪, אך אין לו זכות לנכות סכום זה מבלי לנקוט בהליך הנכון. עורך הדין מונחה לפעול בהתאם לסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי עליו להגיש תביעה לשכר טרחתו בתוך שלושה חודשים ממועד דרישת הלקוח בכתב. לחלופין, וילנר יכול לנהל משא ומתן על הסדר עם ס'. אם לא ינקוט באחת מהפעולות הללו, יידרש להשיב לש' את הסכום שנוכה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל. בית המשפט לא הורה לאף צד לכסות את שכר טרחתו של הצד השני, ולשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה כעניין שבדין.