ע"א 640/73

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לביצוע 17 שטרות בסך כולל של 25,000 לירות, שהונפקו על ידי מנהלי חברת גילאי קולור בע"מ (החברה). התביעה הוגשה במקור נגד הדירקטורים, בהם ניסן גילאי וצבי לוסטיג, וכן נגד שמואל רוזנברג, שניהל את החברה לאחר פרישתם של שני הדירקטורים הראשונים. המשיבים טענו כי השטרות נפרעו לפני פרישתם ונשמרו במשרדי החברה. עם זאת, רוזנברג עשה שימוש חוזר בשטרות ללא רשות המשיבים, בקנוניה עם התובע. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, קיבל את גרסת המשיבים לאירועים וקבע כי השטרות נפרעו ונעשה בהם שימוש לא ראוי. התובעת ערערה על החלטה זו, בפרט לגבי השטרות שלא ציינו את המוטב או את מועד הפירעון. התובעת טענה כי גם אם השטרות נפרעו בתחילה, המשמעות של היעדר פרטים אלה היא שהפירעון אינו תקף, ועל המשיבים לפרוע את השטרות שוב. בית המשפט העליון קבע כי היעדר תאריך פירעון אינו פוסל שטר, לפי סעיף 9(א)(2) לפקודת השטרות, הרואה בשטר ללא תאריך פירעון נקוב שטר שיש לפרוע על פי דרישה. בנוסף, סעיף 19(א) לפקודה מתיר לבעל שטר להשלים פרטים מהותיים חסרים, לרבות מועד הפירעון ושם המוטב. הנחה לכאורה זו ניתנת לסתירה אם ניתן להוכיח כי המחזיק פעל ללא הרשאה. במקרה זה, מצא בית המשפט כי השטרות נשמרו על ידי המשיבים לאחר הפירעון, והשימוש החוזר של רוזנברג בשטרות היה בלתי מורשה, מזויף ובלתי חוקי. זאת ועוד, בית המשפט העליון דחה את טענת התובעת בדבר קבלת סיכומי המשיב השני בבית המשפט המחוזי, שכן בית משפט זה נתן ארכה להגשתם. הערעור נדחה, והתובע חויב בהוצאות המשיבים בערעור, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 לירות.