פ"ה 4914-04-19

תקציר

התובע, ששימש כסגן ראש עיריית לוד בהתנדבות, טען כי עליו לקבל שכר עבור עבודתו, שכן העירייה אישרה זאת והיא אושרה על ידי גזבר העירייה. עם זאת, במשרד הפנים סירבו לאשר את התשלום בטענה שהוא מנוגד לחוזר שלהם שהגביל את מספר סגני ראש העיר בשכר. בית המשפט צידד במשרד הפנים וקבע כי מינויו של התובע היה למעשה מינוי סגן שלישי על אותו תקן – הפרה ברורה של החוזר שהתיר החלפה אחת בלבד. עוד צוין בפסק הדין כי מינויה של התובעת לא נעשה בחלל ריק, שכן הוא בא בעקבות החלפה, ולפיכך לא מדובר בהחלפת תפקיד אחת. בנוסף, העובדה שהתובע ידע כי שכרו תלוי באישור משרד הפנים וכי אין מדובר בפורמליות גרידא, יחד עם היעדר הבטחה שניתנה לתובע, משמעה כי טענת ההסתמכות שלו אינה תקפה. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות העירייה ומשרד הפנים בסך 13,000 ₪.